מטרה:

תכנית מתאר מחוזית תקבע את:
א. הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המתאר הארצית במחוז;
ב. כל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הביטחון והתעסוקה;
ג. לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, רשאית ועדה מחוזית לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין היתר:
(1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי;
(2) שטחים חקלאיים;
(3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים;
(4) שטחי ייעור ועתיקות:
(5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים;
  (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד;
(7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא;
(8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים;
(9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.
ד. בהוראה מאת המועצה הארצית לתכנון והבניה, תכלול תכנית מתאר מחוזית גם הוראות בענינים שהמועצה הארצית מוסמכת להם לענין תכנית המיתאר הארצית.

עריכה:

הועדות המחוזיות לתכנון ולבניה אחראיות על עריכת תכניות מתאר מחוזיות לפי הנחיות המועצה הארצית לתכנון ולבניה. לאחר הכנת תכנית מתאר מחוזית, היא תוגש למועצה הארצית לתכנון ולבניה.

הפקדה:

החלטה בדבר הפקדת תכנית מתאר מחוזית תתקבל על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה והיא תופקד במשרד הועדה המחוזית והעתק ממנה יועבר למנהל התכנון במשרד הפנית בירושלים.
פרסום: פרסום אודות הפקדתה של תכנית מתאר מחוזית ייעשה:
(1) ברשומות (ילקוט הפרסומים);
(2) בעיתון: פרסום בעיתון ייעשה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, והכל לפי המאוחר. "פרסום בעתון" לעניין החוק זהו:
(א) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע - פרסום נוסף בעתון המקומי;
(ב) במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסיה הדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה, פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.
(ג) במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת יושב ראש הועדה המחוזית, קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף קטן (ב), פרסום אחד בעתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי, אחד בעתון נפוץ בעברית ואחד בעתון מקומי כאמור.

(3) באתר האינטרנט של משרד הפנים;
(4) במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית ובאין רשות מקומית – במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית.

במידה ודבר הפקדת תכנית מתאר לא יפורסם לפי הדרישות הנ"ל, נקבע בפסיקה כי פגם זה יורד לשורש העניין ועלול להביא לביטול תכנית שאושרה.

הודעות:

הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מחוזית תימסר:
(1) לועדה המחוזית של כל מחוז הגובל מרחב תכנון מקומי הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
(2) לועדה המקומית של כל מרחב תכנון מקומי הגובל מרחב תכנון הכלול, כולו או מקצתו, בתחום התכנית;
(3) לכל משרד ממשרדי הממשלה.

התנגדויות:

התנגדויות לתכנית מתאר מחוזית יוגשו למועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר.
זכות העמידה להגיש התנגדות (סעיף 100 לחוק): רשאים להגיש התנגדות לתכנית מתאר מחוזית:
(1) כל מעוניין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי התכנית;
(2) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
(3) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו;
(4) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר הפנים בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית. לפעמים אי הכללתו של גוף ציבורי ברשימת הגופים הציבוריים שאושרו על ידי שר הפנים לצורך הענקת מעמד מתנגד, לא תהווה מכשול בפני אותו גוף להגיש התנגדות. כך למשל נקבע בעת"מ 132/00 "חוק הטבע" נ' רשות הרשוי המקומית חיפה ואח' (לא פורסם), כי במקרה הספציפי, אי הענקת מעמד לגוף העותר עלולה לגרור אחריה מצב שהפרות בוטות של חוק התכנון והבניה והתכניות על פיו תישארנה ללא מענה ובכך ייפגע אינטירס ציבורי חשוב;
(5) כל משרד ממשרדי הממשלה.

מיהו "מעוניין"? פוטנציאל הפגיעה של תכניות בפרטים הוא רב. לא פעם, הגשמתן של מטרות כלל-חברתיות הרצויות על-ידי השלטון עלולה להסב פגיעה קשה לפרטים החיים במעגל ההשפעה של פעולות אלה. זכות ההתנגדות מאפשרת לאותם פרטים לנקוט פעולה אקטיבית כדי למנוע פגיעה בלתי נחוצה בהם או להקטינה.  אי לכך, נקטו בתי המשפט בשנים האחרונות בגישה מקלה ומרחיבה לגבי הגדרת המונח "מעוניין" הרואה עצמו "נפגע" שבסעיף 100 לחוק (ע"א 2962/97 ועד אמנים-חוכרים ביפו העתיקה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב ואח', פ"ד נב(2) 362), וכללו בין היתר:
(1) מי שיש לו זכויות קניין במקרקעין נושא התכנית;
(2) בעלי נכסים המצויים בסמוך למקום התכנית, ואשר התכנית המוצעת עלולה לגרום פגיעה בבעלי מקרקעין אלה – בין פגיעה בנוף, בין מטרדים שונים של רעש ולכלוך, ובין פגיעות אחרות ביכולת להפיק הנאה מרכושם;
(3) בנסיבות מסוימות, גם את מי שאין לו זכויות כלשהן במקרקעין המושפעים מן התכנית, וכל מעמדו להתנגד בא לו מכוח זיקה בעלת אופי אישי שלו לתכנית – למשל, מהנדס או אדריכל שנטל חלק בהכנתה של תכנית;
(4) מי שהתכנית עשויה להשפיע באופן ממשי על רווחתו;
(5) מי שאינטרס שלו נפגע, ואין חובה להראות על פגיעה בזכות חוקית.

מועד הגשת ההתנגדויות: 

התנגדות לתכנית מתאר מחוזית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה ההודעה האחרונה בדבר הפקדתה. המועצה הארצית לתכנון ולבניה רשאית להאריך את תקופת ההתנגדויות לחודש נוסף, ובלבד שתקופת ההתנגדויות לא תעלה על 3 חודשים.

אישור:

תכנית מתאר מחוזית תאושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה. כמו כן, יכול  ותכנית תהא טעונה אישור שר הפנים באם זה קבע כי היא טעונה את אישורו לפי סעיף 109 לחוק התכנון והבניה.