מי זכאי לפיצויים:

בעל קרקע או בעל זכות בקרקע, כולל דייר מוגן, בר רשות וכן חוכר, אשר מקרקעיו, הנמצאים בתחום תכנית מתאר או גובלים בה, נפגעו על ידי התכנית שלא בדרך של הפקעה. הפגיעה צריכה להיות על ידי תכנית בלבד ואיננה כוללת למשל פגיעה כתוצאה ממתן הקלה לשכן.
חריגים לזכאות לפיצויים: לא יראו קרקע כנפגעת ובעליה לא יהא זכאי לפיצויים, אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית מהמנויות להלן, ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות העניין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים. ואלה הן ההוראות:
(1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
(2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
(3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;
(4) הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;
(5) איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;
(6) איסור השימוש בקרקע או הגבלתו כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;
(7) הגבלת דרכי השימוש בבנינים;
(8) קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;
(9) חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;
(10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;
  (11) הוראה בתכנית לבטיחות הטיסה בהתאם לסעיף 81 לחוק (תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר דרוש למען בטיחות הטיסה).

פגיעה על ידי תכנית לייעוד מקרקעין למיתקן גז תכנית למערכת ההולכה: על תכנית כאמור יחולו הוראות הפיצויים שבחוק חוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002 ולא הוראות הפיצויים שבחוק התכנון והבניה.
ראשי הנזק הניתנים לפיצוי: הפסיקה הכירה בשני ראשי נזק הניתנים לפיצוי, א. שווי הנכס עצמו; ב. יכולת בעל הנכס ליהנות מפירות השימוש בו (ע"א 5154/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' כלפון נווה ארזים בע"מ (2012), פורסם בנבו).

למי מגישים תביעה לפיצויים:

תביעה לפיצויים תוגש לועדה המקומית לתכנון ולבניה, אשר במרחבה נמצאת תכנית המאר הפוגעת.

הודעה בדבר הגשת תביעה לפיצויים:

הוגשה תביעה לפיצויים, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה (המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה לפיצויים: התביעה צריכה להיות מוגשת תוך 3 שנים מיום תחילת תקפה של התכנית הפוגעת. שר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים, אף אם כבר עברה התקופה.
תוך כמה זמן תדון הועדה ותחליט בתביעה: הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים. הודעה בדבר ההחלטה צריכה להישלח לתובע. ובמידה והועדה הסתמכה על שומה, תצרף את השומה להודעתה.
זכות ערר: בכל מקרה בו החליטה הועדה לדחות את התביעה באופן מלא או חלקי או החליטה כי אין מקום לשלם פיצויים, מכוח החריגים שבסעיף 200 לחוק, רשאי התובע לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה.
מועד הגשת הערר: ערר יוגש תוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
מחלוקת בדבר גובה הפיצויים – שמאי מכריע: החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי. יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
ערר על החלטת שמאי מכריע: על החלטתו של השמאי המכריע יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
ערעור לבית מהשפט לעניינים מנהליים: על החלטת ועדת ערר ניתן לערער לבית משפט לעניינים מנהליים.