מצוקת הדיור בחברה הערבית נובעת מלקויות רבות שהמשמעותיים ביניהם הוא חוסר תכנון וחוסר סיוע שהנגזרת מהם היא מצוקת חריפה בתחומי השיפוט המוניציפאליים והעדר מרחב בחירה למגורים.
החברה הערבית סובלת ממוצקת הדיור כפליים מכל אוכלוסייה אחרת בישראל, מצד אחד אין ביטויים לבניה ציבורית או לבניה קבלנית ביישובים הערביים ומצד שני היוקר של המגרשים לבניה עצמית אינו סביר. בזאת אנו רואים שמחירי המגרשים ביישובים הערביים עלו בכ- 450% משנת 2009, עליה שמבוססת על השינויים בתנאי המכרזים שהובילה אותם רשות מקרקעי ישראל, עליה שהיא כפליים ממחירי המגרשים ביישובים היהודים.
העוול של האוכלוסייה הערבית מתעצם גם כאשר משק הבית מחליט לקנות דירה, מתברר שעל מנת שהמשפחה הערבית תקנה דירה וקורת גג, היא נאלצת לחסוך 190 משכורות חודשיות כאשר הממוצע הארצי מצביע על 145 משכורות.

כיום אנו עדים לדיור לא מוסדר בתוך הישובים הערביים יותר מ- 30,000 יח"ד ללא הסדרה תכנונית, על קרקעות בבעלות פרטית של התושבים, שכל הזמן הם חיים בצל הפחד הכבד לצווי הריסה, כל זה כתוצאה מהלקונה התכנונית ומחדלי שלטונות התכנון באיתור פתרונות ריאלים לחברה הערבית, שביטויים במחסור בהיצע קרקעות מתוכננות המאפשרות בנייה למגורים בפריסה גיאוגראפית מתאימה- מחסור בהיצע קרקעות מתוכננות המאפשרות בנייה למגורים; אי-קידום תוכניות למתן היתרי בנייה למגורים בגין חסמים (פתרונות קצה ועוד); מחסור בועדות תכנון מקומיות; אי ישום של חוק הוד"לים והותמ"לים; אי יישום של תכניות להתחדשות עירונית. 
לצד זה הנתונים מצביעים ש – 60% מכלל האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה מחוסרת קרקע, שבהעדר חלופה ממשלתית אוכלוסיית מחוסרי הקרקע אינה מוצאת מענה ההולם את הצרכים הבסיסיים שלה והזכות לדיור כאחד מזכויות היסוד, סיטואציה זו מאלצת את הזוגות הצעירים בחברה הערבית לאתר חלופות, שאחת הנפוצות בה היא חלוקת בית האב לשני בתים קטנים בכך שיאכלס את משפחת האב והמשפחה של הזוג הצעיר.
דו"ח מבקר המדינה אינו מפתיע את המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הוא מבטא את הדאגה והתרחישים שכבר עשור מציינים אותם. כך שממשלות ישראל השונות "המציאו" מגוון רחב של תכניות לפתרון מצוקת הדיור, אך נשאלת השאלה האם קיימת תכנית שמדבר לליבם לאוכלוסייה ביישובים הערביים.
ברמת השיווק: 
דיור ציבורי- מלאי דיור של 0.3% בתוך הישובים הערביים; מחיר למשתכן- אין יישום בתוך הישובים הערביים. מחיר מטרה- יישום מינימאלי בתוך הישובים הערביים. הסכמי גג- אין יישום בתוך הישובים הערביים. דיור להשכרה- אין יישום בתוך הישובים הערביים.
ברמת הסיוע והתמיכה לפרט: 
סיוע בשכר דירה 2.4% מסה"כ התקציב בשנת 2013. מע"מ 0 - לא יהיה ישים מלבד בנצרת ובסכום הנמוך. הטבה לרוכשי דירה ראשונה- 19 משפחות ערביות מימשו במהלך 2012-2013 (מתוך 1,087 משפחות). סיוע במשכנתאות 2.3% מסה"כ תקציב המשכנתאות בשנת 2012-2013.
לכן השאלה המרכזית, האם קיימת כוונה של הממשלה ושל מוסדות התכנון לספק פתרונות מעשיים למצוקת הדיור בחברה הערבית. שאלה שתשובה בהתנהלות של מוסדות השלטון ומוסדות התכנון היא ברורה למדי: 
ההמלצות והפתרונות למצוקת הדיור בחברה הערבית
בטווח המיידי: 
• תכנון של 40,000 יח"ד בפריסה גיאוגראפית מתאימה במטרה לסגירת פערים דמוגראפיים, אחוז מימוש תכנון של 50%, באמצעותה יש לספק 20,000 יח"ד
• עד 2020 תכנון של 120,000 יח"ד בפריסה גיאוגראפית מתאימה , 60% תכנון על קרקע פרטית מימוש 50% צפיפות לפי תמ"א/35 בדגמי הישובים השונים, באמצעות תכנון של 72,000 יח"ד
• תכנון של 160,000 יח"ד עד שנת 2020 בפריסה מרחבית מותאמת לצרכים.
• הכרזה על מתחמים להסדרת הבנייה ללא היתר. 
• התאמת תנאי סף של מסלולי ודל"ים, ותמ"לים לישובים הערביים. והוספת מסלולים מהירים ייעודיים לפתרון חסמים קיימים (פתרונות קצה והגבלות נוספות).
• הכרזה על וועדות מקומיות לישובים ערביים שאוכלוסייתם מעל 20,000 נפשות. (שפרעם, סח'נין, עראבה..), ורי-ארגון של ועדות תכנון מרחביות. ליווי והעצמה של הרשויות והועדות. 
• יישום תכניות להתחדשות עירונית בתוך ישובים ערביים.
פתרונות ברמת השיווק
• הגדלת היצע שיווק הקרקעות בתוך הישובים הערביים בפריסה מרחבית העונה על הצרכים ועל המאפיינים המקומיים. 
• הכללת הישובים הערביים בכל תכניות השיווק הממשלתיות להורדת מחירי הדיור במחשבה על בנייה קבלנית ובנייה פרטית: הסכמי גג, בנייה לשכירות ע"י יזמים, מחיר מטרה, מע"מ 0). 
• תכניות ייעודיות לטיפול במצוקה הקיימת בישובים הערביים, כמו עידוד בנייה קבלנית דרך שיווק מגרשים בהנחה; וייעול תכניות קיימות כמו מתן סבסוד לתכנון ולפיתוח על קרקע פרטית ומדינה.
• שינוי שיטת המכרזים הקיימת וקביעת ההגרלה כשיטת שיווק יצירת פתרונות לדיור בר השגה במיוחד לשכבות חלשות (מלאי דיור ציבורי ועוד ). (לפי מחירים משנת 2009) במקום מכרזי המרבה במחיר.
פתרונות ברמת הסיוע והתמיכה בפרט 
• שינויים בקריטריונים למתן הזדמנויות שוות לאוכלוסייה הערבית לקבל תמיכה בהשגת דיור: משכנתאות, מענקי מקום מותאמים, סיוע בשכר דירה ועוד. הכרזה על מסלולים ייעודיים המאפשרים מענקים ו/או הנחות למען הורדת המחירים והעלאת רמת ההישגיות של הדיור בישובים הערביים.