תאריך פרסום: 16/10/2018

תכנון או אי תכנון יכולים להפוך במקרים רבים לכלי לשליטה במיעוט או בעם הנכבש. התכנון בארץ מושפע מכוחות פוליטיים ומאינטרסים כלכליים עד כדי כך שלעיתים נדמה שאין הוא אלא כלי לקידום אינטרסים של בעלי הכוח בחברה. תהליכי התכנון ותוצריו כיום אינם נתפסים ברוב המקרים  במונחים של זכויות הפרט וזכויות הקהילה לשוויון, לשקיפות ולשיתוף- לא ברשויות ולא בציבור. 

 

במהלך השנים, נוכחנו לראות, כי בוגרי הקורסים שלנו הפכו למובילים בתחום היהודי-ערבי, הישראלי-פלסטיני בקרב עמותות העוסקות בנושא. בוגרי הקורסים שקיימנו הם פעילים בארץ ובפלסטין בעבודה נגד הגזענות, בקידום זכויות אדם ובניהול והנחיית פרויקטים משותפים למשתתפים משני העמים. הגענו למסקנה כי הידע שצברנו בתחום רלוונטי גם לבעלי מקצועות  נוספים בחברה הישראלית והפלסטינית. אנו בוחרים מקצועות שהעוסקים בהם יכולים להשפיע על המתרחש במערך היחסים בין שני העמים. בוגרי הקורסים הקודמים של המתכננים הקימו את הפורום היהודי ערבי למתכננים, הקימו קבוצה הפעילה בנושא התחדשות עירונית בישובים הערבים, הגישו התנגדות לתוכנית מתאר בעיר מעורבת שלא לקחה בחשבון את תושביה הערבים, החתימו על עצומה 300 אדריכלים ומתכננים שמחו על אפליית החברה הערבית בנושא התכנון ויצאו נגד מדיניות הריסת הבתים כאמצעי ענישה של האוכלוסיה הערבית. הקורס המוצע מתקיים בשיתוף פעולה בין ביה”ס לשלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי שבעילבון, ארגון שיתרום במתן כלים, ידע וניסיון מקצעויים להובלת שינוי במדיניות התכנון.

 

הקורס שלפניכם מיועד  למתכננים עירונים, אדריכלים  ומהנדסים אזרחיים שהם גם מתכננים ערבים ויהודים. בחרנו במקצועות אלה משום שהם מקצועות אשר באמצעותם  אפשר להשפיע על מערך היחסים בין יהודים ופלסטינים בישראל. בליבו של הסכסוך עומדים נושאים של קרקע  וזכויות תכנון במרחב. ולאור ההצלחה של הקורסים הקודמים אנחנו פותחים קורס רביעי בתחום.

 

התוכנית תעסוק בנקודת המפגש בין הלאום והמקצוע בהקשר לקונפליקט היהודי-פלסטיני, בדילמות המעסיקות את המתכנן בבואו לאשר תוכנית, לתכנן אזור או עיר. מהם השיקולים המכריעים בין  השיקולים שעומדים בפני המתכנן: שיקולי זכויות אדם, שיקולי רווחת התושבים, שיקולים כלכליים שיקולים פוליטיים, שיקולים לאומיים ועוד.  החיבור בין הידע הרב של ביה”ס לשלום בנושא יישוב סכסוכים והנחיית קבוצות בקונפליקט ובין הידע המקצועי הרב בנושאי תכנון של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מאפשר עליית מדרגה בקיום הקורס.

 

הקורס הוא בן 120 שעות ומיועד ל- 24 מהנדסים, אדריכלים העוסקים בתכנון ומתכננים עירוניים ערבים ויהודים. הקורס ימשך שנה. הקורס יחל בנובמבר 2018 ויסתיים באוקטובר 2019.

 

רכזי ומנחי הקורס: דר. נאוה זוננשיין  וסאמר סוויד.

 

 

סדנא פותחת  לדיאלוג פתוח בין המתכננים  בת שלושה ימים בוואחאת אל סלאם/ נווה שלום. בתאריכים.

סדנא דו-לאומית בת יומיים באמצע הקורס שתעסוק בדילמות תכנוניות והקשרן ליחסי יהודים ופלסטינים אזרחי

בנוסף יתקיימו פגישות אחת לחודש בימי שישי. כל פגישה בת 6 שעות פעם בעילבון ופעם בווחאת אל סלאם/ נוה שלום.  שלוש פגישות יוקדשו לסיורים מקצועיים משותפים. בכל פגישה תנתן הרצאה מפי מומחה ולאחריה נקיים קבוצות דיון, העלאת מקרים מן השטח ובדיקת אפשרויות של שיתוף פעולה מקצועי  ובצוע שיתופי פעולה אלו.

יתקיימו 3 סיורים לימודיים במהלך הקורס.

הסיור הראשון בירושלים המזרחית – אל קודס -בהדרכת “עיר עמים” ובסוף הסיור הרצאת מומחה.

הסיור השני יתקיים בוואדי ערה בהדרכת דר’ עינאיה בנא – ג’רייס – מהנדסת הוועדה המקומית מרחבית מעלה עירון.

הסיור השלישי יהיה באחת הערים המעורבות.

דיון בדילמות הנובעות מהקונפלקט בין הזהות הלאומית והזהות המקצועית בעבודתו של המתכנן האדריכל והמהנדס.

הקבוצה תעסוק בפרויקטים שהקבוצה מעוניינת לקדם.

נקיים הצגת מקרי מבחן  ודיון בהם שהמשתתפים יביאו מעבודתם.

 

 

 

במהלך השנה נארח בכל מפגש מומחה מתחום אחר הקשור לתכנון ולקונפליקט.

מבין השמות שירצו אצלנו: פרופ’ אורן יפתחאל, פרופ’ מוסטפא כבהא, פרופ’ גדי אלגזי, פרופ’ אסעד גאנם, ד”ר חנא סוייד,  אדר’ ענאיה בנא-ג’רייס, ח”כ איימן עודה, פרופ’ איילה רונאל ואחרים.

 

שיטת העבודה הבין הקבוצתית

הסדנא והדיאלוג במהלך הקורס מונחים ברוח בית הספר לשלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי  ולפי התפיסות עליהן מושתתת העבודה שלנו.  תפיסתנו נשענת על העיקרון שהמפגש היהודי –פלסטיני  הוא מפגש בין קבוצתי, בין שתי זהויות ולא בין יחידים. המטרה מההפגשה היא פיתוח המודעות של המשתתפים לקונפליקט ולתפקידם בתוכו, הבניית הזהות תוך אינטראקציה עם האחר ואיתגור פרקטיקות של דיכוי שמבנות את החברה ומתחזקות את הקונפליקט היהודי-פלסטיני.

 

 

 

ארבע הנחות יסוד מכוונות אותנו בעבודתנו ובבואנו להכשיר סוכני שינוי לעבודה זו:

 

א – התפיסות והאמונות עליהן בנויה זהותו והתנהגותו של האדם הינן תפיסות יציבות ועמוקות, ולרוב קשה לשנותן.  עבודתנו מנסה לחשוף תפיסות אלה כדי שהאדם יוכל להתמודד אתן.

 

ב – המפגש הינו בין שתי קבוצות לאומיות ולא בין יחידים כאשר אנו רואים בקבוצה משהו מהותי מעבר לסך כל היחידים המרכיבים אותה.

 

ג – הקבוצה הינה מיקרו קוסמוס של המציאות.

 

ד – קבוצת המפגש הינה קבוצה פתוחה קשורה במציאות החיצונית ומושפעת ממנה.

 

הסדנא תכלול פגישות במליאה, בקבוצות קטנות דו לאומיות וחד לאומיות.

 

 

 

הפעילות שלנו בבית הספר לשלום הינה חינוכית–פוליטית ומטרתה הפיכת החברה להומאנית, שוויונית וצודקת. צוות המנחים שלנו פועל מתוך תפיסה ביקורתית של המציאות ושם את הדגש על ההשלכות של יחסי רוב ומיעוט על מציאות חיינו, על יחסי הכוחות בין הצדדים, ועל חוסר הסימטריה הקיימת בחברה הישראלית.

 

מניסיוננו אנו למדים כי עובדות וידע בלבד אינם מספיקים כדי ליצור מודעות חברתית-פוליטית ובחינה מחודשת של המציאות, אלא דווקא התייחסות ישירה לאירועים, תוך שמירה על מרחב מוגן לבחון רגשות ומחשבות בקבוצה, הצבת אלטרנטיבות בפני המשתתפים\ות, ואיתגור המבנים החברתיים והפוליטיים מייצרים חוויה לימודית משמעותית וייחודית.

 

בית הספר לשלום הוא גוף עצמאי שעיקר המימון לפעילותו מגיע מקרנות, מאגודות הידידים של ואחת אלסלאם ~ נווה שלום בחו”ל, ומהמשתתפים עצמם. המוסד מנוהל על ידי ועד מנהל והנהלה, והצוות החינוכי מורכב ממספר דומה של מנחים ומנחות ערבים ויהודים, בעלי השכלה אקדמית במדעי החברה והרוח ובעלי הכשרה ייחודית בהנחיית קבוצות קונפליקט. בכל פעילות של דיאלוג בה נפגשים יהודים וערבים מתקיימת הנחייה ערבית–יהודית במבנה שוויוני, אשר מנסה לתת מענה לצרכים של כל קבוצה לאומית.

 

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (מעל”א), הינו ארגון לא ממשלתי ללא מטרות רווח, אשר נוסד ונרשם כעמותה בתחילת שנת 2000.

מעל”א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח.

מטרות הארגון: שיווין בהקצאת משאבי קרקע ובמשאבי פיתוח ותכנון, העצמה של האוכלוסייה הערבית כדי להגן על הזכויות הבסיסיות שלה הקשורות בצדק ושיוויון במגוון תחומים, שיתוף הציבור הערבי בהליכי תכנון, שיתוף פעולה ערבי-יהודי לפיתוח כלכלי, חברתי ואנושי, של כל האזרחים במדינה.

בין השאר, עוקב המרכז אחר החלטות תכנוניות ממשלתיות הקשורות בציבור הערבי ומשפיעות על העיירות שלהם. עבודה זו כוללת מעקב אחר מכרזים, מינוי נציגים ברשויות תכנון, החלטות מועצות ממשלתיות לתכנון ובנייה, צווי הריסה, שיווק ומכירת שטחים על ידי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, ועוד..